גזר דין בתיק ת"פ 51013-05-11

1.      הנאשם, תושב ירושלים יליד שנת 1954, הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות למקום מגורים או תפילה בכוונה לבצע גניבה, (2 עבירות), נסיון לקבלת דבר במרמה, הסגת גבול וכניסה למקום מגורים או תפילה בכוונה לבצע גניבה, קבלת דבר במירמה, לפי סעיפים 406(ב), 384, 415, 415 +25 ו-447(א)(1) ו-406(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.      בכתב האישום המתוקן בשנית שלושה אישומים.

על פי אישום 1 בתאריך 6.5.11, בשעה 23:00 או בסמוך לכך, ברחוב יהלום 224 דירה 21 בירושלים, התפרץ הנאשם בתחבולה לדירתו של יעקב ליפשיץ (להלן: "המתלונן") בכוונה לבצע גניבה וגנב מתוך הדירה. הנאשם הגיע לדירה וביקש מהמתלונן כוס מים חמים. הנאשם ניצל את הליכתו של המתלונן למטבח, נכנס לדירה וגנב 400 ש"ח מתוך ארנקו של המתלונן.

על פי אישום 2 בתאריך 19.1.10 בשעה 8:24, או בסמוך לכך, ברחוב אברבנאל 14 בירושלים (להלן: "הבית") הסיג הנאשם גבול בכדי לעבור עבירה וכן קיבל מדניאלה רובינשטיין (להלן: "המתלוננת")דבר במרמה.

הנאשם ניגש לבית ונכנס פנימה. הנאשם סיפר למתלוננת כי הוא עולה חדש מלוס אנג'לס אשר עבר להתגורר ממולה. הנאשם המשיך וסיפר למתלוננת כי כלתו חולה והוא צריך לקבל תרופות באמצעות שליח ואין ברשותו כסף מזומן ועל כן ביקש מהמתלוננת 120 ש"ח. המתלוננת הבהירה לנאשם כי אין לה כסף מזומן והציעה לנאשם שיק. הנאשם נאות לקבל את השיק וביקש מהמתלוננת שלא למלא את פרטי המוטב. זמן קצר לאחר מכן נתברר למתלוננת כי הנאשם הונה אותה והיא ביטלה את השיק.

על פי אישום 3 בתאריך 2.3.11 בשעה 10:30, או בסמוך לכך, ברחוב רבקה 5 בירושלים, התפרץ הנאשם בתחבולה לדירתו של שלמה מלץ (להלן: "המתלונן") בכוונה לבצע גניבה וגנב מתוך הדירה.

הנאשם הגיע לדירה נכנס פנימה וסיפר למתלונן שהוא קנה את הדירה בקומה 4, כי אשתו נמצאת על ערש דווי וכי הוא הזמין רופא ואין ברשותו כסף לתרופות.

המתלונן, אשר רחמיו נכמרו על הנאשם, מסר לו 100 ש"ח. הנאשם סיפר למתלונן כי הוא נזקק ל-150 ש"ח. המתלונן ניגש להביא מעטפה עם כסף מתוכה, נתן לנאשם 100 ש"ח נוספים. הנאשם, אשר הבחין כי במעטפה יש כסף נוסף, חטף את המעטפה וברח מהמקום.

3.      הנאשם נעצר עד תום ההליכים ובעניינו התקימו מספר הליכים תוך בחינת הליכי שיקום. בדיון מיום 17.11.11 הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן בשנית.

4.      שירות המבחן ערך תסקירים בעניינו של הנאשם מיום 7.12.11 ו- 10.1.12, והפנה אותו לראיונות קבלה למכון גמילה, אשר החליט שלא לקבלו למסגרת טיפולית. קצינת המבחן התרשמה כי אין אפשרויות טיפוליות נוספות שביכולת השירות להציע לנאשם פרט להשתלבות במסגרת קהילה טיפולית סגורה, אולם לכך סירב הנאשם.

לבסוף, נמנע שירות המבחן מליתן המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם  והמליץ להסתפק בתקופת מעצרו ולהטיל עליו עונש מותנה משמעותי, אשר יהיה בו כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

5.      עמדת ב"כ המאשימה היא, כי יש לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל משמעותי. לטענתה, הנאשם נהג בערמה וניצל את טוב ליבם של הקורבנות, עורר את רחמיהם ולאחר מכן ניצל את טוב ליבם כדי לגנוב מהם.

לחובת הנאשם הרשעה משנת 2010 בעבירות של סיוע להתפרצות למקום מגורים או תפילה וסיוע לגניבה ואיומים וכן עבירה של איומים. בגזירת עונשו בגין עבירות אלה, חס בית המשפט על הנאשם וגזר עליו עונש של מאסר על תנאי וקנס ואותו תנאי למשך 4 חודשים תלוי ועומד כנגד הנאשם עתה. ב"כ המאשימה הוסיפה כי אמנם הנאשם אינו עבריין רכוש מימים ימימה, אך נוכח כמות העבירות שביצע, מידת התחכום וניצול טוב ליבם של המתלוננים, יש להטיל עליו עונש משמעותי ומאסר על תנאי על מנת להבהיר לנאשם שלא יחזור ויבצע עבירות מסוג זה לכשישוחרר.

6.      הסנגור טען מנגד, כי הנאשם לא ביצע עבירה בחייו עד גיל 56. הוא חי חיים נורמטיבים עד אשר הכיר אישה המכורה לסמים והתדרדר בעקבותיה לשימוש בסמים ולביצוע עבירות. הצטרפותו לחברה רעה באותה תקופה היא שהביאה אותו לביצוע העבירות. לדבריו, הנאשם לא נהג בתחכום אלא מתוך ייאוש ותסכול. מאז ביצע את העבירות המיוחסות לו הנאשם עצור וזו לו חוויית מעצר ראשונה וקשה.

לדבריו, הנאשם סב לנכדים, מבטא צער וחרטה על התנהלותו. לשיטתו, שירות המבחן נמנע מהמלצה בעניינו מאחר שהנאשם עצור במשך 8 חודשים ושירות המבחן ראה בכך תקופה שממלאה אחר רכיב הענישה ולכן המליץ על השתלבותו במסגרת טיפולית לאחר המאסר.

הסנגור הוסיף, כי יש להסתפק בתקופת המעצר תוך הפעלת התנאי בן החודשיים,שכן זהו עונש לא קל עבור הנאשם, שהינו אדם מבוגר הסובל מסוכרת ולחץ דם. לתמיכה בדבריו הגיש פסקי דין בהם נדונו נסיבות חמורות יותר ובית המשפט הסתפק בעונשים מתונים.

בדיון האחרון הביע הנאשם צער על מעשיו ומסר כי ביצע אותם על רקע שימוש בסמים, מהם נגמל לפני 9 חודשים, ומאז הוא נקי.

7.       העבירות שביצע הנאשם חמורות הן ומעידות על ערמה ותחבולה שנקט. הנאשם שב על מעשיו מספר פעמים, תוך ניצול ציני של אזרחים תמימים אשר ביקשו לסייע בעדו מתוך רחמים וכנגד זאת פעל בדרך המעוררת שאט נפש. זו איננה הפעם הראשונה בה הנאשם נוהג בדרך עבריינית ולחובתו רישום פלילי קודם בעבירות דומות, אם כי עברו הפלילי אינו רב.

על אף עונש של מאסר על תנאי שהיה תלוי כנגדו, שב הנאשם וביצע את העבירות המתוארות בכתב האישום. שירות המבחן לא התרשם כי בשלב זה ניתן לשלב את הנאשם במסגרת טיפולית כלשהי ולפיכך, נתיב הטיפול והגמילה איננו אפשרי בשלב זה.